אחרי חצי שעה אני מוצא את עצמי ברכב בדרך למועדון מוכר בתל אביב (השם שמור במערכת) עם אחלה של אנרגיה ומצב רוח טוב.
ברגע שהגעתי לכניסה, אזור הסלקציה היה עמוס באנשים עם מבטים על הפנים של כלבלבים בכלובים.
מבטים של "בבקשה תאמצו אותי אני אחלה!" רק שהמבטים האלו היו לכיוון הבחורה העקומה בסלקציה, מבטים שאומרים "הנה, אני שעה בחוץ ולא הוצאתי מילה, אולי תכניסי אותי?!?", השפלה.
החלטתי לא להשתתף בתצוגת המסכנים ועמדתי בצד עד שקראו בשמו של החבר, עברנו דרך ההמון (ההמון שעדיין היה עם מבט של "תאמץ אותי! קח אותי איתך"), ונכנסנו.
10 דקות אחרי שנכנסתי לאוהל אב"כ הזה שמוגדר כמקום בילוי, זה פגע בי.
איך?!
איך אנשים מוכנים להיות במקום הזה?
איך אנשים מוכנים לשלם כסף בשביל להיות במקום הזה?
אז אני עומד שם, בפינה, בצד, בבועת אוויר הקטנה שמצאתי לי ושואל את עצמי את השאלות האלה.
לא הצלחתי לחשוב ולענות על עצמי כי מרוב שהיה צפוף כל הזמן קיבלתי מכות בעורף מאיזו שבורה שרקדה באזור ה"VIP" מאחורי.
אני לא יודע אם זאת הייתה היד שלה שפגעה בי תוך כדי שהיא רוקדת כמו מישהי שחווה התקף אפילפסיה או שזה היה הטבור שלה שנגח לי בצוואר דרך חולצת הבטן שלה שהקיאה עלי את הכרס המכובדת שלה.
בכל מקרה, אחת הבעיות היא שלא מכבדים אותנו כבליינים.
לא מכבדים את הכמות המותרת לדחיפת אנשים למועדון, לא מכבדים אותנו ורואים בנו עוד כסף שאפשר לדחוף לקופה מפוצצת היטב.
חבר'ה, היה כ"כ צפוף שלא הצלחתי לשתות מבקבוק הבירה שלי כי לא היה מספיק מקום להרים אותו לכיוון הפה.
היה כ"כ צפוף שכשהלכתי לשירותים כ"כ הרבה אנשים נגעו בי שהרגשתי כמו מזוזה של בית כנסת ביום שישי.
היה כ"כ צפוף בדרך לבר שעד שהגעתי לקנות משהו חשבתי שנכנסתי להריון!
בסופו של דבר, כמו שכבר אמרתי, הזמנתי בירה שעלתה לי כמו דייט עם בר רפאלי.
איזה זלזול. זלזול בי כצרכן, המחירים בשמיים ונכון, זאת ההחלטה שלי אם לקנות או לא אבל ראבק, אין כבוד מינימלי?
אין לי בעיה שתזיינו אותי במחיר, אבל רק תזיינו! אל תזיינו, תביאו כאפות על התחת ותגמרו לי על המצח!
אז אחרי שקניתי את הבקבוק שעלה לי במשכורת שקיבלתי ב10 לחודש הסתכלתי מסביב!
באמת שהיה פשוט עצוב.
זה לא בילוי! תסלחו לי אבל זה לא בילוי!
למשל: איזורי הVIP. מה הקטע?
כל הקטע באיזורים האלה שאתה מקבל מקום שאתה יכול לחמוק מבין כל ההמון לפינה שלך.
אשכרה הפריבליגיה היחידה על זה שהזמנת בקבוק פילנדיה ב1000 שקל זה שאתה מקבל פאקינג אוויר לנשימה! עלוב.
אבל גם את זה ההישראלים כמו שאנחנו רגילים לקחו למקום אחר.
במקומות המגודרים האלה שם, בפינות הVIP יושבים 500 חבר'ה שהזמינו את הבקבוק (כדי לחסוך בעלויות. קבוצת רכישה לאלכוהול) + 3 שבורות שמשחקות אותה נהנות וצועקות לאוויר כאילו מינימום הן מוציאות את הראש מתוך לימוזינה בוואגס בדרך למסיבות רווקות.
כל אחד מה503 איש שיושבים שם לוקח שלוק אחד מהוודקה ובזה הוא לגם את שלו.
איך!? איך כיף???
בחורות שעומדות שבורות ועייפות על עקבים אחרי שכל הערב הן ספגו עשן סיגריות לשיער, נגיעות בתחת מערסים חולפים ומבטים סוטים מהסודנים שעובדים במקום,
מקבלות פרצוף של "וואלה הייתי יכולה לשבת בבית ולראות זגורי אימפרייה עכשיו איזה באסה שאני פה" משנות את הפרצוף ל "באלוהים הכי כיף לי בעולם!!!" כשהפלאש מהמצלמה מופנה אליה.
אם לא כיף אז לפחות לשחק אותה לא?!
אם אתן חושבות שלא רואים…רואים.
העניין הוא כזה, מזלזלים בנו.
בסלקציה, במחיר, באלכוהול, בתנאים, באוויר, באינטליגנציה.
זה בדיוק כמו יוקר המחיה בתל אביב, בגלל שכולם רוצים לגור שם (שאלוהים יעזור לי אני לא מבין למה) מחירי הדירות עולים ועולים והמוכרים עושים מה בזין שלהם כי אם אתה לא תקנה אז מישהו אחר כן.
המועדונים האלה מבינים את העסק ועובדים אותו הדבר.
ככל שהסלקציות יהיו מלאות והמקומות מפוצצים, תזדיינו, זה מה יש.
ואני שואל…באמת כיף לכם?