אני לא בחור של חורף, בכלל לא, הוא עושה אותי ממורמר כמו בחורה ששואלת את חבר שלה: "מאמי מי יותר עושה לך את זה?! אני או בר רפאלי?" ואשכרה מקבלת את התשובה הכנה.
השבוע ראיתי סטטוס של מישהי שכתבה: "אוייי איזה כיף שהחורף פה אני מתהה!!".
אחרי שגילגלתי עיניים, החזקתי אצבעות ואיחלתי למותה שלחתי לה הודעה כדי באמת להבין איפה היא מוצאת את נקודת האור ואת האופטימיות בעונה הגשומה.
מי יודע, אולי אם אקבל תשובה מספקת מספיק, אאמץ את הגישה שלה ואשרוד את החורף הזה מבלי לדפוק לעצמי כדור לראש באיזה בוקר שחור של יום א'.
החלטתי שאני שולח לה כל מה שעושה לי רע כדי שתבין את נקודת המבט שלי ותעזור לי וככה זה היה:
"אהלן, נתקלתי בסטטוס שלך לפני 5 דקות בערך, אחרי שגילגלתי עיניים, החזקתי אצבעות ואיחלתי למותך (סליחה לא אעשה זאת שוב),
אני באמת רוצה לשאול למה החורף כ"כ משמח אותך!?
כי אני אבוד, אני שונא את התקופה הזאת, את הצבע שלה, שונא אפילו את האות ח' רק בגלל הכמה חודשיים האלה.
שונא את השמיים האפורים, את רעש הרוח ששורקת לי דרך החלון,
שונא את הטיפטופים הפתאומיים שבאים והולכים במפתיע כמו חבר בועט כזה שדופק לך על הדלת משום מקום ומפריע לך באמצע הפורנו.
קצת התחשבות כאילו בן אדם, לקח לי שעה לטעון את הסרט הזה ב HD כי השכן מלמטה לא רוצה לעבור ל100 מגה ואתה בא עכשיו לשבור אותי?!
שונא להכנס למקלחת בחורף ועוד יותר שונא לצאת ממנה!
שונא להתיישב על האסלה!
שונא להכנס למיטה בלילה לסדינים הקפואים האלה שמרגישים כאילו יונית לוי והגרוק מהמומינים ישנו שם שנ"צ בכפיות!
מבלי להכנס לדיבורים על נזלת, שיעול, תוכניות שמתבטלות, שלוליות שמרטיבות לך את הגרביים, כפות ידיים קרות שגורמות למשחק מקדים להרגיש כמו עינוי…
בבקשה תסבירי לי מאיפה החיבה לימים האלה בשנה?"
היא פתחה את ההודעה, קראה אותה והתחילה לכתוב בחזרה, אני ממתין, אני סקרן.
כותבת, כותבת, כותבת ואני הופך סקרן יותר ויותר כי אם היא מקלידה כ"כ הרבה בטוח יש לה כמה משפטים עמוקים לזרוק לי בסגון: "תהנה מכל רגע",
"החיים קצרים מדי בשביל להתבאס מדברים קבועים שלא ניתן לשנות כמו מזג האוויר" או כאלה בסגנון של פילוסופיה שנה א'.
"תשמע הייתי עכשיו שבועיים באיטליה וברצלונה ואיזהההההההה מגפייייםםםם הבאתי לחורף!!!"
*** שולחת לי תמונה של המגפיים***
"אני מתהההה"
מתאכזב מהתשובה הלא מספקת בעליל.
מתפלא איך היא שרדה עד היום וחייה חיים נורמלים בלי מוח.
מגלגל עיניים, מאחל שתמות. שוב.